ארבעה שירים לשבוע חדש // עונת המבחנים והפסטיבלים

טוב, אימת המבחנים זו לא בדיוק ההגדרה המדוייקת, במיוחד מכיוון שיש לי מבחן אחד בערך. אוקיי, לא בערך, בדיוק. אבל לאשתי היפה בנשים יש מיליון, ואני מתוך אמפתיה עמוקה (וגם קצת עצבים על זה שכבר שליש מונדיאל אני רואה על "שקט") החלטתי לנסות לפחות להתייחס למצוקתם של רבים מאיתנו. אז הנה, התייחסתי. בהצלחה לכולם.

העניין השני הוא בוא עונת הפסטיבלים לאירופה. בדרך כלל לא הייתי נדרש להתייחס לסוגיה הזאת כי, אם להגיד את האמת, אף פעם לא הייתי מאלה שאפילו שקלו לטוס לראות הופעה בחו"ל. תקראו לי פולני, תקראו לי קמצן רדוף רגשות אשם (הגדרה אחרת לפולני), ותצדקו. אבל הפעם, בגלל הצעה מעניינת, שלבסוף לא קיבלתי, להצטרף לאיזה פסטיבל שכזה, אני באמת רוצה להתייחס. בעיקר לעובדה שלפסטיבל הנ"ל, אליו אני, כאמור, לא אלך, היו המון הופעות שבחיים לא יגיעו לארץ אבל גם ש, לצערי, כבר לא כל כך משנה לי אם יבואו או לא.

פתאום קלטתי שהרשימה הזו שיש לי בראש, ושאני מאמין שלרבים מאיתנו יש, של להקות ש"חייבים לראות לפני שמתים" כבר לא ממש רלוונטית. הרבה מהלהקות שהיו בשיאן שהרכבתי את הרשימה שלי כבר ממש לא בשיאן, ולראות אותן, מרגשת ככל שהחוויה הנוסטלגית תהיה, כנראה לא יקפיץ את הלב כמו פעם.

אז בסימן השבוע החדש, החלטתי לחרוג ממנהגי קצר הימים ולתת יותר מ-4 הלהקות הרגילות שלדעתי שרדו את השנים איתי בצורה שכזו שהייתה גורמת לי לטוס כדי לראות אותן בהופעה, אפילו עם הפולניות שלי. לפחות ככה הייתי רוצה לחשוב. שיהיה שבוע נהדר לכולם ומזל טוב לאחותי שמתחתנת.

אחת ההופעות הראשונות שראיתי בחיי (הסינרמה ז"ל) וכנראה שהגעתי לשיא מהר מדי. בקושי זוכר משהו מההופעה ההיא, אבל תקוע עם חיים שלמים של שירים ובלאגן שהם נתנו לי. הצדק עוד יעשה!

דיסק שהשאיר אותי בחיים בזמן שהיה לי לבד באמריקה. הר געש של רגש עדין. שווה ללכת להופעה אפילו רק כדי להגיד תודה.

דיסק שהשאיר אותי בחיים בזמן שחיפשתי חניה. אין כמו החיבור הגיטרות המפלצתיות והגניחות של קארן או כדי להוציא את התסכולים על הפקחים בתל אביב.

לא הצילו את החיים, אבל שיפרו משמעותית. רק לשמוע את הקול דמוי איאן קרטיס שלו מולי במציאות נשמע טוב מדי כדי להיות אמיתי.

תוספת יחסית מאוחרת, אבל הכרחית לא פחות. אין מצב שכל האנרגיה והזעם הזה לא עוברים במה כמו שאני מקווה שהם עוברים. מי יודע, אולי עוד הקיץ..

הופעה שכבר ראיתי אמנם, אבל רק בגרסת פסטיבלים מקוצרת. להקת ההיפ הופ האמיתית מכולן, ים של שכל וכישרון והופעות שלא מהעולם הזה.

זו כבר סתם פנטזיה מטונפת חסרת אחריות וחסרת כל ביסוס, כי אין מצב שהם חוזרים להופיע, אבל תראו מה היקום מפספס בזמן שהם מחכים. לא ייאמן.

טירוף מערכות+גיטרות=קסם.

ולסיום השילוב המושלם: אולי הלהקה שהכי הייתי רוצה לראות בהופעה שפועלת היום בשילוב עם הלהקה שהכי הייתי רוצה לראות בהופעה אם היה אפשר להחזיר את המתים. אולי זה הכל הייפ עם AF, אבל המוזיקה שלהם לא מפסיקה לרגש וההופעות, ככה אומרים, אגדתיות. מוסיפים לזה את אחד השירים הכי טובים שיד אדם אי פעם הוציאה ויש מזרק של יופי למוח. שבוע נהדר וקריר לכולם.