ארבעה שירים לשבוע חדש // עברו מבחן "אייפוד באוטובוס"

הפעם נפלתי על מה שנראה כמו יבול אייפוד לא רע בכלל. הכל דברים חדשים (מבחינתי לפחות), שפשוט אחרי השמעה אחת אפילו הצליחו להצמד לנשמה.

הראשונה זו Extra Life הניו יורקית, שהיא, בגדול צ'רלי לוקר הגאון/מופרע, והיא המבלבלת והמרגשת מכולם, לפחות כרגע. האלבום האחרון שלהם ,Made Flesh, מרקד אצלי חזק על הקו בין "הדבר הכי מוזר ששמעתי" ל"אלוהים ישמור כמה שזה טוב." אם הייתי חייב לתאר את הסגנון שלהם, מה שאני ממש לא חייב אלא די רוצה, אולי כדי לשמור על השפיות שלי, הייתי אומר להקת אינדי שהלכה לקרקס, ראתה מחזמר, שיש בו גם שירים רציניים, שמעה בדרך הביתה Mr. Bungle ואולי קצת Rilo Kiley, והקליטה אלבום. אבל כמה שזה טוב, זה נדבק לבגדים ולא עוזב אותך.

השיר שהכי הדביק אותי הוא "The Ladder" שאפשר לשמוע במייספייס שלהם, אבל בינתיים קחו לכם פסיכוזה לא רעה אחרת. לשמוע גם את שאר האלבום. פשוט נהדר.

הלהקה הבאה שחוגגת לי בנגן המוזיקה המיושן שלי (כן, כן מסכן גדול) היא These Monsters האנגליים, שמזכירים לי את כל החלקים הטובים בשטפון המאת' רוק הגדול של סוף שנות התשעים (שכלל את Casket Lottery, שמקומם בגן עדן מובטח ולו רק בגלל השיר המדהים הזה, וגם להקות כמו  At The Drive In,ו- Dillinger Escape Plan). זה חזק, זה נשמע חכם כמו שד, עם רגש ורגל לא עדינה על הבוקסת דיסטורשן. אלבום בכורה בשם Call Me Dragon מובטח לעשות לכם לפחות את היום.

החברה השלישית לשבוע הדנדש שלנו היא Black Math Horseman, עוד חתיכה לאוסף ה"וואו איזה בעסה ש-Isis  התפרקו, מה נעשה מה נעשה", שכוללת כמובן את Toundra, Pelican ודומיהם. הפעם, למרות שיש נטיות כבדות די מובהקות, הן הרבה יותר רגועות. דגש על אווירה (סטייל Explosions in the Sky  וחבריהם) ושירים פשוט מדהימים. יש בינתיים אלבום אחד, Wylit מ-2009, ונקווה לעוד רבים כמוהו.

ואחרונים חביבים יש את Dr. Dog, וחביבים הוא אכן שם המשחק. פה אין טירוף מערכות, או קרקס, או מוזיקה לקניבלים אלא פשוט שירים נחמדים, קליטים ויפים. יצא להם דיסק ממש לאחרונה בשם Shame Shame, וזה אחד השירים המוצלחים שבו. שבוע טוב ויפה לכולנו: