ארבעה שירים לשבוע חדש // אופרת סבון
ארבעת השירים לשבוע החדש המתרגש ובא מוקדשים ל"צעירים חסרי מנוח" של הרוק האלטרנטיבי האמריקאי. על Sunny Day Real Estate אי אפשר לדבר במושגים זמניים. לא בהכרח בגלל שהמוזיקה שלהם על-זמנית (למרות שיש סיבה להאמין שכן), אלא בגלל שאי אפשר לדעת בכל רגע נתון אם הם התפרקו, ועוד סוף המשפט יש מצב שהם עוד יתאחדו. פירוקים, איחודים, ותזמון נוראי, זה פחות או יותר הסיפור.
תזמון גרוע מספר אחד קרה כשהם הגיחו לעולם בסיאטל כשהם ממש בעין סערת הגראנג' של תחילת שנות התשעים, אבל לא ממש התערבבו עם כל מה שקרה סביבם. בעוד החבר'ה סביבם למדו כמה שפחות אקורדים, ובחרו את החולצות שלהם לפי צבע הפלנל, SDRE, ובראשם ג'רמי איניק המופלא, רק רצו ללמוד עוד ועוד אקורדים (אפילו את אלו המוזרים עם הזרת שהולכת שבעה סריגים משאר האצבעות).
כששאר הלהקות סביבם הדגישו את הסאבאת' ואת הפאנק, SDRE הלכו על דרמה, קצבים מוזרים, ועוד קצת דרמה. אמנם, דרמה מתובלת באקורדים שקורעים לך את העפעפיים, אבל דרמה.
כל הדרמה הזאת, כמו שאומרים, לא ממש תרמה לבריאות של הפלא המוזיקלי הזה, מה שגרם לפירוקים חוזרים ונשנים, שמדי פעם פולפלו באיחודים חסרי סיכוי, שהאחרון שבהם קרה ב-2009.
אבל מה שקרה בין לבין ההתקפים אפילפטיים האלו היה יפה לא פחות ממה שקרה במנה העיקרית (שהייתה די יפה לכשעצמה). איניק, סוג של גרסת בילי קורגן של החוף המערבי, כל כך התבאס מזה שאין לו להקה עד שהוא היה פשוט חייב לכתוב עוד שני אלבומי מופת מחוץ לגבולות הלהקה העיקרית והמשוגעת שלו.
אחד מהם היה Return of the Frog Queen מ-1996, שלקח את כל הנטיות הדרמטיות של SDRE והעיף אותם לתקרה (בתוספת המון כלי מיתר ואקורדים מוזרים). התוצאה הייתה אלבום לא פחות ממדהים, מוזר, כן (לא, לא אומרים כנה. בדקתי), שקט ומדהים.
הדבר השני שיצא לו לג'רמי שלנו עם התפוצצותה השנייה של הלהקה, ותזמון מחורבן מספר שניים, היה להקים להקה אחרת, עלק, בשם The Fire Theft, שהוציאו את אחד האלבומים-הלא-מספיק-מוערכים של העשור הקודם ב-2003. אני אומר עלק כי הלהקה הייתה בעצם 99 אחוז SDRE גם ככה, אבל שיהיה.
וכן, גם אני שונא שאומרים לי מה לא ומה כן מוערך, אבל הפעם זה שונה. כשה-White Stripes, The Strokes, ה-Yeah Yeah Yeahs, ועוד רבים וטובים מתפוצצים באותו הזמן, אלבום קטן ואפל כמו זה, שלוקח זווית כמעט פרוגרסיבית מהצליל ה"אניקי" הבסיסי, לא מקבל המון תשומת לב. ככה זה בחיים.
ועכשיו? עכשיו הם מאוחדים, ושמועות אומרות שיש אלבום חדש בדרך. אני? עוד באירופה הייתי סקפטי, אבל אפשר רק לקוות לטוב. אסיים עם אחד השירים הפותחים הטובים מאז המצאת הגיטרה, מאלבומם האחרון (עד עכשיו, כאמור) The Rising Tide שיצא ב-2001. שיהיה לכולם אחלה בחלה של שבוע.
