ארבעה שירים לשבוע חדש // מקהלת פאנק כחולה

לפעמים אני נתקבל בדברים כל כך נחמדים שעף לי הראש ואני נשאר עם כאב (ראש) נחמד ומשמח, כמו עקצוץ של טבסקו חמש דקות אחרי שהפיצה נגמרה (לאלו מכם שלא אוכלים פיצה עם טבסקו, בושו). ככה אני מרגיש לגבי גילוי חדש, מוזר, ומרעיש שעשיתי לפני כמה ימים בעודי תר אחרי גרסאות כיסוי מקוריות. לגילוי הזה קוראים The Blue Ribbon Glee Club  – מקהלה משיקאגו שמופיעה עם קאברים לשירים קצת אחרים, חלקם קלאסיקות פאנק/הארדקור טובות וישנות.

אבל יחד  עם המוזרות והחיוך הראשוניים שעולים מהסרטונים האלה, מתגלה גם הקטע הגאוני בלבצע שירי פאנק עם מקהלה. כי הרי, מה זו מקהלה? קהילה (שורש קה"ל משתגע פה על המסך), החלק המהותי ואולי הכי חשוב בכל הרעיון של פאנק והארדקור. חלק שלטעמי היו לו גם ביטויים אסתטיים במוזיקה עצמה, מעבר לתכנים: מחיאות כפיים קצובות, שירה בקולות מקבילים ובו זמניים, וכלמיני אחרים. אז מה שהחברים הנחמדים האלה עושים, אם חושבים על זה, זה בעצם לקחת משהו שכבר קיים בפאנק ולהגדיל אותו פי מאה.

התוצאה, בעיניי, מדהימה, כיפית ולא פחות בועטת מהגרסאות המקוריות, שאני מצרף פה לצורך ההשוואה. מצאתי סרטים רק לשתי גרסאות לשירים של Fugazi ו-Dead Kennedys, אבל במייספייס שלהם גם את "Spanish Bombs" של The Clash. סופשבוע מצויין לכולם, ושבוע חופש חופשי לי.