לא יודע אם כולם מרגישים ככה, אבל יש לי הרגשה (שורש ר.ג.ש ממש מתפוצץ פה) שכן. לא מוערכים, מרגישים את הגלגלים של כולם בהילוך חמישי ופתאום אתה, כאילו הרגע קמת משינה, לא שמת לב מה קורה. אז ככה היומיים האחרונים שלי, ולאלו מכם שלא חשו כך עדיין: זה לא משהו.

אבל אז יש אירועים קטנים ככל שלא יהיו שמחזירים קצת מידת חסד לאדם המדוכדך. דברים שאומרים: אולי בכל מקרה יהיה בסדר. ולמרות שצריך להיות ברור לכולנו, שבסדר לא יהיה בסוף (כי, ספויילר, מתים בסוף) עדיין ההרגשה הזו מצליחה קצת לאושש.

אי לכך ובהתאם לזאת, החלטתי להקדיש את ארבעת השירים השבועיים לאנשים שנחמדים לאנשים אחרים. אם אתם חושבים שלא יוצא לכם מזה משהו, אז אתם טועים. שבוע טוב טוב לכולם.

ניווט ברשומות