ארבעה שירים לשבוע חדש // שירים מהניכר, פעם ראשונה
טוב. כרגע אני יושב רחוק מאוד מהשולחן הרגיל שלי בתל אביב, רחוק מאשתי האהובה ומכלבתי החמודה, ומוקף מכל כיוון באמריקאים מוזרים שחלקם הגדול בלונדיני. זה המצב. תמיד אני מתלונן על כמה אני רוצה לברוח, לנסוע קצת, ותמיד כשזה ממש קורה אני הופך לסמרטוט רגשני ומתגעגע. הפעם, גם בגלל שהשהות תהיה ארוכה מהרגיל, וגם בגלל שאני כבר כנראה פחות ילד, זה היה ועודנו קשה מהרגיל.
אני מה שאני אעשה, זה לזרום עם הרגשות האנטי שלי כרגע. הרי ברור שבאיזהשהוא שלב שאני ארגיש יותר טוב, אכיר אנשים, אראה הופעות, והיחס שלי לסביבה האמריקנית שלי יהיה פחות אנטגוניסטי ממה שהוא עכשיו. המסקנה: לרוץ כמה שיותר מהר להביא שירים מתאימים לפני שהכל יהפוך לרצף ניקו קייס אחד ארוך (לא שיש בזה משהו רע, אבל קצת).
אז, בלי (עוד) הסברים, הנה הקבלת פנים שלי אלייך, אמריקה (כולל פתיחה בריטית, סתם כדי להעליב):
Refused אחת הלהקות הטובות שהיו בשנות ה90. חבל שהלהקות שהקימו אחריה לא התקרבו לקרסוליים שלה