פלאשבק // גלגוליה של להקת (פוסט-הארדקור) אחת

העמסתי על עצמי מיליוני אלבומים חדשים, חלקים כבר עכשיו מעולים ומעוררים התרגשות לא קטנה, אבל לזה אני אכנס מתישהו בשבוע הקרוב (בלי נדר. יש לי נטייה לא לעשות דברים שאני מתחייב לעשות, אז אני לא מתחייב לכלום).

הפוסט זה, לעומת, הוא פחות בענייני מה חדש ומרגש בעולם ויותר בצורה של אילן יוחסין (איזו מילה הזויה).

בראש הצמרת, או בתחתית הגזע, איך שלא מסתכלים על זה, עומדת להקה בשם Hoover. רביעייה מוכשרת, אלימה, ויצירתית שהייתה סוג של עמוד תווך בצונאמי המוכשר, אלים, ויצירתי שהוא סוף שנות השמונים עד תחילת שנות האלפיים בוושינגטון די.סי. דיו וירטואלי רב נשפך על התקופה הזו, גם בבלוג הזה, ובמיוחד על עמוד האש בראש המחנה, הלוא היא חברת התקליטים Dischord בהנהגתו של איאן מק'איי (Minor Threat, Fugazi, The Evens).

אז Hoover הייתה עוד אחת כזו, יחד עם להקות מופלאות מהתקופה הוותיקה יותר (Sparta, Jawbox, Nations of Ulysses) והחדשה יותר (Q and not U, Faraquet, וכו'). רוק אגרסיבי, מאתגר, מלא נשמה ורגש שעשה שירים, רוב הזמן, על ידי לפרק את כל התהליך הזה של שירים ומה שיוצא מהם.

הם חיו חיים קצרים יחסית, אם כי די מלאי השפעה, לפני שהתאדו בסוף שנות התשעים (אם לא מחשיבים הופעות איחוד פה ושם). אבל מה שמעניין בהם, לפחות בעיניי, זו הצורה שבה הגנים שלהם המשיכו לחיות דרך להקות אחרות, בצורה שמראה די יפה את הגיוון היצירתי של התנועה המוזרה הזו שיצאה מוושינגטון וגם איך היא השתנתה לאורך הזמן.

אז, כמנהגי לאחרונה, ולו רק בגלל שזה משרת את דפיקות תשומת הלב שלי, אני פשוט אניח כאן תיאורים קצרים של בני המשפחה הבולטים שיצאו מ-Hoover, בתקווה שתיקחו את הזמן להכיר כל אחד ואחת בנפרד. הנאה מובטחת.

שם: Hoover

מיקום: וושינגטון די.סי., ארה"ב

סגנון: פוסט-הארדקור, הארדקור

אלבומים בולטים: The Lurid Traversal of Route 7, Hoover

בכמה מילים: אולד-סקול דיסקורד של ממש. מזכיר פוגאזי של In on the Killer Taker  או Repeater

שיר:

שם: Regulator Watts

מיקום: וושינגטון די.סי., ארה"ב

סגנון: פוסט-הארדקור

אלבומים בולטים: The Aesthetics of No-Drag, Mercury

קשר משפחתי/בכמה מילים: שוב פוסט-הארדקור, אבל עם הרבה יותר רוק (בדומה קצת יותר נגיד ל-Sparta או משהו כזה). חבר בה אלכס דאנהם, הסוג-של מנהיג של Hoover.

שיר:

שם: Abilene

מיקום: שיקגו, ארה"ב

סגנון: פוסט-הארדקור, פוסט רוק

אלבומים בולטים:  Abilene, Two Guns Twin Arrows

קשר משפחתי/בכמה מילים: אולי הטובה בגלגולי Hoover, ואולי אף טובה מספינת האם בעצמה. רגשי, עדין, עוצמתי. מאוד מזכיר, לחיוב, את פוגזי של תקופת The Argument. חברים בה דנהאם וגם פרדריק ט. ארסקין, נגן כלי הנשיפה של Hoover, שפשוט מעיף את האלבום הזה לחלל.

שיר:

שם: June of 44

מיקום: קנטאקי, ארה"ב

סגנון: פוסט רוק, מאת' רוק

אלבומים בולטים: Four Great Points, Tropics and Meridians

קשר משפחתי/בכמה מילים: להקת על של הסוגה הספרותית הנ""ל, שמורכבת מחבר Hoover  פרדריק ארסקין (שהצטרך אליה לתקופה לאחר שהוקמה) יחד עם חברים מלהקות כמו Rodan, Lungfish ו- Rex. סוג של קומבינה בין הפוסט-הארדקור של די.סי. עם מסורת מפוארת של פוסט-רוק מדרום ארה"ב. יותר לכיוון המהפנט מאשר המרצח.

שיר:

שם: Just a Fire

מיקום: אול-אובר-דה-פלייס, ארה"ב

סגנון: פוסט רוק, פאנק, דאב

אלבומים בולטים: Light it Up, Spanish Time

קשר משפחתי/בכמה מילים: עוד קצת פרד ארקסין ודי, הפעם עם חברים מלהקות כמו Sweep the Leg Johnny ו-Abilene. פוסט-הארדקור לפנים השרופות שלכם.

שיר:

שם: The Sorts

מיקום: וושינגטון די.סי., ארה"ב

סגנון: פוסט רוק, מאת', פוסט-הארדקור

אלבומים בולטים: Common Time, Hawaiian Bronco

קשר משפחתי/בכמה מילים: הפעם שני החברים האחרים ב-Hoover דופקים הופעה (כמו גם בלהקה הבאה והאחרונה), כריס פארל וגו'זף מק'רדמונד. בלאגן הזוי על גבול הפוסט-מוזיקה, נפלא ונהדר. נשמע כמו האלבום שהיה יוצא לפוגאזי אחרי 2002, עם קצת דאב ברקע. הרבה אינסטרומנטאלי.

שיר (מתחיל אחר דקה):

שם: Sea Tiger

מיקום: וושינגטון די.סי., ארה"ב

סגנון: פוסט רוק

אלבומים בולטים: The Teenage Bandit

קשר משפחתי/בכמה מילים: שוב כריס פארל וגו'זף מק'רדמונד. והפעם אפילו יותר אינסטרומנטאלי ונעים, הרבה יותר קרוב ללהקות פוסט רוק הראשונות (Slint, Tortoise) מאשר למה שיש בימינו.

שיר:

שם: The Crownhate Ruin

מיקום: וושינגטון די.סי., ארה"ב

סגנון: פוסט הארדקור, הארדקור

אלבומים בולטים: Until the Eagle Grins

קשר משפחתי/בכמה מילים: גו'זף מק'רדמונד ופרד ארסקין. יותר ווליום על האלימות, דיסקורד כמו שזוכרים, כואב ומתוחכם.

שיר: