סתם // עדכון פוסט-שקרכלשהוא לסופ"ש
אם להודות על האמת, אין לי המון המון כוח לכתוב ככה פוסט טוב מלא בתובנות על מוזיקה, תרבות מערבית וחסרונותיה, ותרבות מזרחית וחסרונותיה, אבל שתדעו שהראש שלי מלא כאלה. אבל זה הכיף של להיות בתוך הראש שלי, והסבל הנורא של להיות מחוצה לו (כלומר, להיות אנשים שמכירים אותי).
פלייליסט:
אז מה שאני אעשה כרגע זה רק עדכון פוסט–רוק–מטאל–שקרכלשהו תקופתי, שעיקרו הוצאות חדשות (יחסית) של אולי ההרכבים הוותיקים שלי בתחום, חוץ מכמובן אתם–יודעים–מי, שלא יוציאו עוד כלום לעולם וחבל שהם אי פעם היו (סתם, טוב שהיו, אבל למה פאקינג להתפרק?!).
הערה: אני לא אדבר על ה Russian Circles החדש כי נשבר לי מהם קצת ובטח יש עוד כמה ששכחתי, אבל בסדר.
שם: Pelican
אלבום: Forever Becoming
שנה: 2013
מיקום: שיקגו, שזה באמריקה
בכמה מילים: אחד האלבומים הטובים ביותר בתחום היה What We All Come to Need מ-2009 והוא היה של החברים האלה. פחות פוסט–מטאל ממטאל שפשוט נותנים לו לנגן הרבה עד שיש שיר ממש ארוך ומוזר, אבל אלבום אכן מדהים. לקח להם 4 שנים, והם חזרו. לא נתפס לי חזק באוזן, אולי כי בשנים מאז הם כבר לא ממש ייחודיים בתחומם, אבל אלבום טוב.
שם: Rosetta
אלבום: The Anaesthete
שנה: 2013
מיקום: פילדלפיה, שזה באמריקה
בכמה מילים: גם אלבום שלהם, The Determination of Morality הוא אחד הטובים בתחום (יצא ב-2010) ותכלס Wake/Life, שיצא שלוש שנים לפניו גם לא רע. החדש די חדש, אז לא הספקתי הרבה, אבל מה שכן מאוד משמח אותי. יש להם סאונד משלהם, ויש להם זמר (זמר? כאילו, כמו זהר ארגוב זמר? לא, כנראה שלא) שזה מצרך שאני מעריך מאוד בים של סאוד רוטט חסר גוף. המון גיטרות בצלילי פעמונים ברקע, קטעי קתרזיס כמו מפלים של דיסטורשן וגניחות נמוכות, והמון המון רגש.
שם: Alcest
אלבום: Shelter
שנה: 2014
מיקום: חור בדרום צרפת, שזה לא באמריקה
בכמה מילים: “שזה לא באמריקה" די מסכם יפה את ההבדל העיקרי בין Alcest לזרם העיקרי של פוסט–שקרכלשהוא האמריקאי. קולות יותר בלאקיים/דומיים, אם כי לא ממש עד הסוף ודגש חזק מאוד על אווירה. אממה? הם החליטו שלא בא להם על זה הפעם, אז הם המשיכו עוד כמה תחנות באוטובוס וירדו בתחנת Opeth פינת חבק–אותי–חזק–יש–גשם–בחוץ, צומת Explosions in the Sky. טוב. מה אני יודע. אולי אני אתרגל.
שם: Year of No Light
אלבום: Tocsin
שנה: 2013
מיקום: בורדו, צרפת (הבנו איפה זה צרפת, נכון?)
בכמה מילים: אני לא אכביר כאן במילים – אלבום ענק והיה שווה כל שנייה שחיכיתי שהשיר המעפן הזה יעלה ליוטיוב (אני העלתי, אם לא ברור). מאלבומי השנה ללא ספק בכלל.
שם: Cult of Luna
אלבום: Vertikal
שנה: 2013
מיקום: חור בשוודיה, שזה לא בצרפת
בכמה מילים: אלבום מהפנט. אמנם כבר יושב אצלי כמה חודשים טובים על האייפוד, אבל אחלה ונהדר, ויציאה מעולה מלהקה ששורצת בסצנה כבר לא יום ולא יומיים.
שם: Loss
אלבום: Despond
שנה: 2011
מיקום: נשוויל, שזה עוד פעם באמריקה
בכמה מילים: לא אלבום חדש, אבל בשבילי חדש בחודשים האחרונים. הדבר הכי מדכא ואיטי בעולם, וזה פשוט נפלא. פחות פוסט–שקר, יותר פוסט–החיים האלה/דום/הלוויות אבל פאקינג נהדר.
שם: Toundra
אלבום: III
שנה: 2012
מיקום: ספרד
בכמה מילים: האלבום הראשון והשני שלהם היו חברי קבע שלי בכמה שנים האחרונות, עד שלגמרי שכחתי שיש סיכוי שהם עוד מוציאים אלבומים. אז כן הוציאו אחד לא כזה מזמן, והוא טוב. מאוד אווירתי, לא מפחד להיות אגרסיבי, מזכיר Pelican ברגעים טובים (של פליקן).
קצת ארוך להקשיב להכל, אבל נשמע טוב
אני אוהבת את הפורמט של מעין "כרטיסי ביקור" לכל אלבום/הרכב
את פליקאן הכרתי בזכותך כידוע, אז תודה רבה לך כי הוא אחד מאלבומי השנה שלי. אהבתי את האמירה לגבי זה שהקטעים מתמזגים לקטע אחד ארוך ומוזר. זה נכון .
את אלססט כבר רשמתי לי לבדוק.
אבדוק גם את Year of No light וכנראה גם את טונדרה .תודה!
תודה רבה גלי! לא לוותר על רוזטה, הם די מדהימים