זה מדליק אותי // מה מדליק את רון כרגע, קשור למוזיקה ולא קשור לדיבור בגוף שלישי

היו פה כמה הקדמות אחרות, אבל מחקתי אותן, אז תוכלו רק לדמיין איזו חכמה הפגנתי פה על המחשב שלי. לא משהו מפואר מדי. הייתי יכול לנסות למצוא נושא על, אבל זה סתם חירטוט. הנה כמה דברים שאני נהנה לשמוע לאחרונה:

פלייליסט:

שם: Kool Keith

איפה: החלל החיצון. או ניו יורק

אלבום: Matthew

שנה: 2000

בכמה מילים: הפתעה, יחסית. מהקולות המקוריים, המוזרים, והמוכשרים של ההיפ הופ בעשרים שנה האחרונות, אמנם. את העבודה שלו הכרתי בעיקר מאלבום המופת שלו תחת השם Dr. Octagon הלוא הוא הוא Dr. Octagonecologyst העל–אנושי. בשאר פחות התעמקתי (טעות אני מתקן בימים אלו) וזו התחנה הראשונה. למה מפתיע? כי זה אשכרה היפ הופ של שנת 2000. המוזרות והמקוריות שלו עדיין פה, אבל עם הרבה יותר כעס ואגרסיה (בעיקר כנגד כל אדם שאי פעם החזיק מיקרופון וששמו לא קית'). כמו שאמרתי, קצת פלאשבק להיפ הופ של התקופה (בניגוד לד"ר אוקטוגון, שהוא פלאשבק אך ורק למוח של קול קית'), אבל, כרגיל, טוב מהשאר.

שם: Active Child

איפה: עיר המלאכים

אלבום: Rapor

שנה: 2014

בכמה מילים: אני לא מפגין את זה פה, אבל יש לי חולשה למוזיקה שעושה נעים וחלומי בתוך הראש (כן, יש בעיה!?). במסגרת זו יש דברים נחמדים כמו How to Dress Well או Beach House או כלמיני. אבל מאז 2011, החביב עליי ללא עוררין הוא Active Child והאלבום הנהדר שלהם (בעצם שלו, שמו פט גרוסי) You Are All I See. אבל מאז, שומכלום. גם אני מדי פעם שוכח לשמוע אותם/אותו, וגם תכלס הם/הוא היו/היה די עצלנים/י. אבל עכשיו יש אי פי חדש, עם שירים שלחלוטין ממשיכים את הקו של האלבום הקודם, מה שמאוד מאוד משמח אותי.

שם: Celeste

איפה: ליון, צרפת

אלבום: (Animale(s

שנה: 2013

בכמה מילים: עוד להקה מאוסף הצרפתיות המעולות בשילוב סגנונות אלגנטי ורב עוצמה (יחד עם Alcest או Drawers). אלבום המשך ל-(Morte(s) Nee(s המעולה שלהם מ-2010, שהיה אחד מהנחרשים באוזני כותב שורות אלו (אני, אני כותב את השורות). פוסט–בלאק–דום–סטונר–שקר אווירתי, לא מתחנף וטוב. חוצמזה שתמיד יש להם עטיפות מדהימות.

שם: Nicole Atkins

איפה: ניו ג'רזי

אלבום: Slow Phaser

שנה: 2014

בכמה מילים: עוד אלבום שהוא בשבילי אלבום המשך למשהו שאהבתי, ובמקרה הזה Mondo Amore מ-2011. כאילו עוד סינגר–סונגרייטרית כזו נחמדה, אבל יש בקול שלה עומק וכאב שאני לא מוצא בהרבה מקומות אחרים כאלה. זה שלא שיש פה את עיבודי המאה, אבל למה שזה היא מעולה. השיר שאני מוסיף לפלייליסט, שגם הוא לא מושלם, נחרש אצלי במודע כבר שבועיים וזה לא הישג חסר ערך. לא מצאתי את גרסת האלבום, אבל זה טוב מספיק (יש כמה שניות של קשקשת בסוף).

שם: Wolvserpent

איפה: פאקינג בויסי, איידהו (הפאקינג לא במקור)

אלבום: Perigaea Antahkarana

שנה: 2013

בכמה מילים: אם אתם אוהבים שירים כבדים, אפלים, מטרידים ויפים, אז תדמיינו שמזגו את כל אלו לאלבום אחד שיוצר, באופן די מפתיע, אלבום אפל, מטריד, ויפה יותר. להקה סופר מסקרנת וממכרת, למרות השירים הארוכים יחסית.

טוב, חייב לזוז. רק תזכורת לא קשורה: תקשיבו ל-The Rising Tide של Sunny Day Real Estate. זה לא חדש, זה לא חדיש, אבל קשה שלא להיזכר כמה האלבום הזה יפה ומדהים. מוסיף שיהיה בפלייליסט גם.