סתם // עדכון פוסט שקרכלשהוא #3 – חברים ישנים באים לבקר בבית החדש ומביאים יין

למי שחדש פה בענייני "פוסט שקרכלשהוא", הסבר קצר: עובר איזה תהליך סופר–אינטלקטואליזציה/דקונסטרוקציה על עולם המוזיקה הכבדה בעשור וחצי האחרון שהביא לכך שמרכיבים ניסיוניים יחסית הפכו לנחלת הכלל. במילים אחרות, כיאה לעולם פוסט–הכל, גם מטאל/מוזיקה שאני אוהב (אני אוטומטית קורא למוזיקה שאני אוהב מטאל, אפילו אם זה רג'ינה ספקטור, לא ברור למה) היא פוסט. אבל מה, אין לי ממש כוח להבין באיזה פוסט אני נמצא בכל רגע נתון (פוסט–רוק? פוסט–הרדקור? פוסט–מטאל? פוסט–בלאק?) אז הענקתי לכל הסיפור שם קצר וקולע – פוסט–שקרכלשהוא. זה ההסבר.

הרבה דברים יחסית מרגשים הפעם, כולל כמה חדשים לגמרי, מה שאני בדרך כלל לא עושה. לא כי אני מגניב, אלא כי מדברים חדשים אני מתלהב בדרך כלל בקול רם בפייסבוק או עם חברים, ואז לא רואה צורך לכתוב עליהם. אז אני אעשה קצת יותר מאמץ הפעם. יאללה. אה ואגב, הבלוג חוגג בדיוק ארבע שנים. מזל טוב לי, ותודה שבאתם.

פלייליסט (קצת ארוך הפעם, מומלץ לשים ברקע אם יש לכם משהו אחר לעשות)

שם: Godflesh

מקום: בירמינגהם, אנגליה

אלבום: Decline and Fall

שנה: 2014

בכמה מילים: קשה להפריז בכמה נחמד הסיפור הזה, וקשה שלא להפריז. בקצרה ובענייניות: האי.פי. הזה (שישה שירים) הוא ההוצאה הראשונה של אגדת הפוסט–עוד–לפני–שזה–מה–שזה–היה מזה 13 שנים. Ringer היה השיר הראשון, והמצויין, שהשתחרר והשאר לא אכזבו גם. לא שהייתי עצוב מלהסתפק ב-Jesu או אפילו Pale Sketcher בזמן שהאדונים ברודריק וגרין עבדו בנפרד, אבל העולם הוא עולם טוב יותר כשהם מנגנים ביחד. והקטע היותר טוב: אלבום מלא בשם A World Lit Only by Fire אמור לצאת בהמשך השנה.

שם: (Mustard Gas and Roses (MGR

מקום: פילדלפיה, שזה באמריקה שם

אלבום: Wavering on the Cresting Heft

שנה: 2007

בכמה מילים: אפילו אדם זר שיביט בי ברחוב, בהנחה שיביט כמו שצריך להביט, יבין ש-Isis זה אחד מהדברים הכי חשובים בחיים שלי. לא צחוק. לא סתם להקה, עוד אסופת אלבומים, אלא אבן דרך משמעותית בחיי. אז בכל פעם שאני נתקל משהו שקשור אליהם אני מתרגש (חוץ מ-Palms, האלבום של חברי אייסיס שהם לא ארון טרנר עם צ'ינו מורנו מדפטונס, שעל האלבום שלהם כבר אמרתי בהזדמנות אחרת שזה כמו לאכול עמבה עם פסטה). ועוד דבר נפלא בלראות מה כל אחד מחברי הלהקה עושה בעצמו (בדגש עם טרנר והמתופף ארון הריס) הוא להבין מה הם הביאו ללהקה כקולקטיב. מייק גלגר, הגיטריסט הנהדר, הוציא כמה אלבומי אמביינט/דרון תחת השם הנכתב לעיל (בעיקר כ– MGR) וזה פשוט יפהפה. לא אייסיס בשום צורה, אבל ערום, פשוט ומהפנט.

שם: Virus

מקום: אוסלו, נורווגיה

אלבום: Carheart

שנה: 2003

בכמה מילים: גם פה אני אשתמש באזכור אייסיס, הפעם בלי שום סיבה בכלל. להקה קצת מסתורית, שאני אישית לא הכרתי, ושמחתי מאוד להכיר עכשיו. שירים אינסטרומנטליים, דינמיים, לא חדגוניים (שזו המחלה מספר אחת של להקת הפוסט), ובעיקר הרגשה של מישהו שאשכרה יושב וכותב שירים, פשוט הם יוצאים לו פסיכוטיים לחלוטין. פסיכוטיים, כן, אבל מהממים חושית. למה אייסיס? כי בדומה לאליליי, יש פה את היכולת לכתוב ולבצע שיר לא רגיל, משונה, ולרגש. זה לא בא ברגל.

שם: Blut aus Nord

מקום: מונדוויל, צרפת

אלבום: Truunity

שנה: 2014

בכמה מילים: אלבום מפוצל של הגאונים הבלתי–נדלים הצרפתיים האלו, שאת שבחם אני משפריץ פה מדי פעם, ושאלבומם 777 Cosmosophy הוא מנכסי צאן הברזל של עולם השקרכלשהוא. הרבה יותר מטאלי, על גבול הדת'/בלאק (יש עבר בלאק מפואר במקרה זה), אבל יפהפה ומרגש עדיין. הפיצול הוא עם P.H.OB.O.S, אבל עליהם אני אכתוב ממש פה למטה גם ככה.

שם: .P.H.O.B.OS.

מקום: פריז, צרפת

אלבום: Atonal Hypremnesia

שנה: 2012

בכמה מילים: טוב, זה קצת פחות מרגש והרבה יותר מלחיץ, כשכמובן המילה "מלחיץ" מכוונת יותר לאזור של מחמאה. תעשייתי, ארוך, מלחשש, וכן, תכלס די מטריד. אם היה פסקול מודרני לחדרי עינויים של ההרקוננס מחולית של פרנק הרברט, יש מצב שזה היה מתאים לא רע בכלל. אה, כן, זה טוב.

שם: YOB

מקום: יוג'ין, ארה"ב (שם שמאלה ולמעלה, איפה שכל המוזיקה הטובה)

אלבום: The Great Cessation

שנה: 2009

בכמה מילים: שוב דום נהדר, שוב מבית מדרשם של Profound Lore, הלייבל מהטובים שיש בתחום. מייק שיידט הוא המנצח על התזמורת האפלה הזו, ובהצלחה רבה (הוא גם חבר בסופר–גרופ Correction House, עליהם כתבתי פה מתישהו גם). אווירתי, עוצמתי, לא עצלני, ומומלץ.

שם: Have a Nice Life

מקום: מידלטון, ארה"ב

אלבום: The Unnatural World

שנה: 2014

בכמה מילים: אם יש פה פוסט, אז זה פוסט מסוג אחר לגמרי מכל מה שכתבתי עליו פה למעלה. פאזי, שוגייזי, מהפנט, חזרתי, והכי קרוב למה שעלול להיות מכונה שיר. בונוס ענק – זה לא נשמע כמו מיי בלאדי ולנטיין. יפהפה (וגם עטיפה יפה).

שם: Toundra

מקום: מדריד, ספרד

אלבום: III

שנה: 2012

בכמה מילים: כבר כתבתי על האלבום הזה, אני רק מזכיר לשמוע אותו. בעיקר להזכיר לעצמי, כי הוא פשוט מרומם ונפלא.

שם: Castevet

מקום: ברוקלין, היפסטרוויל, ארה"ב

אלבום: Obsian

שנה: 2013

בכמה מילים: איזכרתי אותם לאחרונה בהקשר ל-Psalm Zero, הפרוייקט שחיבר את אנדרו הוק מקסטווט לצ'רלי לוקר הגאון מלהקות כמו Extra Life וכו'. אולי הכי פחות פוסט פה, כי מדובר ברוק/מטאל די מסורתי, אולי קצת בלאקי לעיתים ואולי קצת פרוגרסיבי לעיתים, אבל סופר מעניין, ופשוט בצורה שנראית קצת מאחזת עיניים. יש לו עתיד ארוך וטוב, והרבה כבוד לצדדים הקיטשיים במטאל (שגם הם חשובים מאוד).