סתם // חדשות חדשות + עדכון שירי דכאון לאשכנזים חיוורים שלא אוהבים לשבת ליד הבריכה

אהלן אהלן אהלן, יש הרבה על מה לדבר (בעיקר על העובדה שיכול להיות שהעובדה שאני משתמש בשמות בדויים כמעט בכל מדיה שאני חבר בה ושאני אוהב לשבת תמיד בשורה האחרונה בשיעור הם סימפטומים אפשריים לנטייה למחיקת הגוף לטובת אידאה של מחשבה ללא גוף, אם כי עוסקת בגוף, אבל במנותק ממנו), אבל יש הרבה יותר מוזיקה מעל מה לדבר אז אני חושב שזה מה שאני אעשה. פוסט פוסט–שקרכלשהוא ארוך משהו, שמתחיל, בניגוד למנהגי אבל אם אני אראה שזה רעיון טוב אולי אני אעשה זאת שוב, בעדכון חדשותי משהו. אז הנה הקטע של העדכון החדשותי:

הקטע של העדכון החדשותי

מלאאאאאן מוזיקה חדשה, סנוניות לקראת אלבומים חדשים של אי אילו הרכבים מעניינים יותר או פחות. ואלה שמות:

1. אלבום חדש בדרך ל Kayo Dot, השיר הראשון מערפל חושים, מבלבל ודי נהדר.

2. EP חדש בדרך ל-Rosetta, היורשים היחידים של Isis בליבי. אין עוד כלום חוץ מהטיזר הזה אבל התרגשות נרשמה.

3. אלבום חדש בדרך ל-Deafheaven, הלהקה שכל מטאליסט אוהב לשנוא וכל אדם שפוי אוהב לאהוב. שיר די מעולה.

4. המלווינס לקראת אלבום חדש בשילוב/שיתוף פול לירי וג׳יי די פינקוס מבאטהול סרפרס. אם הכל נשמע ככה אני רוצה.

5. Sunwolf, המועמדים המובילים לאלבום השנה שלי עם Beholden to Nothing and No One, הוציאו שיר שעד כה לא הוצא (?) מהסשנים של האלבום הקודם והמעולה שלהם, Midnight Moon.

6. שיר חדש לקראת אלבום חדש של Opeth. לא ממממממש עפתי עליהם פוסט-Blackwater Park או Damnation אבל יש הטוענים שאני טועה, והשיר הזה די פאקינג יפה

7. במן סוג של טעות, לא דיברתי על החדש של Chrome שיצא לא מזמן, וזו טעות. יפה.

8. שיר חדש מאלבום חדש ל-Primitive Man, מהלהקות היחידות בתבל שהורסות לך את הבית ומחרבנות לך על הראש ואתה עדיין חושב שמישהו שם נורא רגיש ואולי בוכה.

9. Profound Lore הודיעו שלהקה קטנה בשם Sumac תוציא אלבום בתחילת שנה הבאה, שבה חברים כמה אנשים לא ידועים כמו ארון טרנר (Isis, Old Man Gloom, Mamiffer), בריאן קוק (Russian Circles, Botch, Mouth of the Architect) וניק יאסישין מהבאפטיסטס. כן.

אני מניח שיש עוד דברים (אלבום הופעה חדש ל-Pelican, נגיד) אבל נגמר לי הכוח. עכשיו לקטע של העדכון פוסט–שקרכלשהוא:

הקטע של העדכון פוסט–שקרכלשהוא

פלייליסט

שם: Barren Harvest

מקום: פורטלנד, שהיא הנורווגיה של אמריקה

אלבום: Subtle Cruelties

שנה: 2014

בכמה מילים: לא שמעתי עוד המון מזה אבל אם הייתי אדם מהמר הייתי אומר שזה נכנס לאלבומי השנה. פולק שחור נורא ומבאס את התחת ונהדר. צמד שלכל אחד עבר בלהקה אחרת (Atriarch ו-Worm Ouroboros). מושלם.

שם: Dawning

מקום: סן חוזה, האיסלנד של אמריקה

אלבום: Demo

שנה: 1995

בכמה מילים: סוג של תגלית עבורי. לקח הרבה שנים עד שהסצנה האמריקאית של סוגות שמסורתית היו אירופאיות (דום, בלאק) קיבלה את הכבוד הראוי. מה שטמבלים כמוני לא יודעים זה שעוד לפני שהכבוד הזה ניתן, הייתה סצנה מכובדת ורבת השפעה שרק עכשיו באמת מקבלת קצת מהקרדיט שראוי לה. להקות כמו Weakling או Von כבר יצאו לאור העולם, באיחור של כמה עשורים, ואני מניח שעכשיו תורה של Dawning. דום רב עוצמה, אפל ותכלס די יפהפה של להקה שלא החזיקה מי יודע כמה זמן. נהדר. עכשיו שיש סיכוי לקצת הכרה יש גם הקלטות חדשות, כולל ספליט שיצא ב-2013 וגם ממנו אשים טעימה.

 

שם: Prosanctus Inferi

מקום: קולומבוס, אוהיו, השבדיה של אמריקה

אלבום: Noctambulous Jaws Within Sempiternal Night

שנה: 2013

בכמה מילים: תכלס לא כזה פוסט שוםכלום, אלא דת׳ מטאל עם קצת השפעות בלאק. יוצא נורא נורא נורא נורא נורא כבד, אבל מאוד נעים לעין (קצת כמו Artificial Brain מהבחינה הזו).

שם: Dispirit

מקום: אזור מפרץ סן פרנסיסקו, הפינלנד של אמריקה

אלבום: Rehearsal at Oboroten

שנה: 2010

בכמה מילים: אם קורה לכם הרבה שאתם ככה מקשיבים לאלבום דום או פוסט–מטאל ואתם אומרים לעצמם: ״לעזעזל, למה זה כל כך עליז ושמח?״ אז ללא שום צל של ספק, Despirit היא הלהקה בשבילכם. הגעתי אליהם לאחרונה, למרות שהם קיימים כמה שעות טובות, דרך המתופף העכשווי שלהם, טרבור דשרייוור, שהוא גם המתופף של אחת הלהקות האהובות עליי לאחרונה, Lycus. דום דומי אחושרמוטה.

שם: Botanist

מקום: סן פרנסיסקו, כן כן

אלבום: Flora

שנה: 2014

בכמה מילים: לדעתי הבואה הלהקה הזו לתשומת ליבי על ידי יואב הנחמד, אבל אולי אני זוכר לא נכון. בכל מקרה מקרה מוזר של הרכב (בעצם איש אחד בשם רוברטו מרטינלי) שהוא מקורי. כן, אני יודע. סוג של פוסט–שקרכלשהוא, סוג של בלאק, סוג של פופ אייטיז לא יודע מה, אבל יפהפה. לא מצאתי אוטיוב מהחדש אז שמתי משהו יפה מ-2013.

שם: Abyssic Hate

מקום: מלבורן, הנורווגיה של אוסטרליה

אלבום: Suicidal Emotions

שנה: 2000

בכמה מילים: כן, עם שם האלבום ניתן להבין את כמות העליצות שיש פה גם, אבל מה לעשות שהקיץ מוציא ממני את השחור. בלאק מטאל יצירתי, אווירתי, שחור משחור, ומדכא טילים. רק מרגריטה ביד ואתם מוכנים לשבת ליד הבריכה.

שם: Morbus Chron

מקום: שבדיה, שהיא השבדיה של שבדיה

אלבום: Serven

שנה: 2014

בכמה מילים: סוג–של דום, אבל גם סוג–של פוסט–מטאל אבל גם סוג של דת׳ שבדי. יפהפה, דינאמי (כן, דינאמי!), ואפילו עם איזה אינסטרומנטאלי או שניים. חצי נקי חצי מטונף, כמו שאני אוהב את זה. לפעמים.

שם: Summoning

מקום: וינה, שהיא הסן פרנסיסקו של אוסטריה

אלבום: Stronghold

שנה: 1999

בכמה מילים: במקרה הזה השארתי את הטוב ביותר לסוף. להקה שאין כמוה עוד בעולם, יחידה במינה, מקורית, מוזיקלית, דרמטית ותכלס חובה לכל מי שיש לו אזניים. הפגישה הראשונה שלי איתם הייתה דרך אלבום המופת שלהם Dol Guldur מ1996, אבל Stronghold לא פחות מהמם ממנו. בלאק מטאל עם המון נשמה, שכל ודמיון.

שבוע טוב.