חרא // מייק סטאר מת, יהי זכרו ברוך
אנשים שהיו שמות בצד האחורי של דיסקים שעיצבו איך שאני שומע מוזיקה פשוט לא מפסיקים למות. ג'ו סטראמר פה, פיטר סטיל שם, ליין סטיילי, והיום מייק סטאר, בסיסט העבר של להקה קטנה בשם… להמשיך לקרוא
אנשים שהיו שמות בצד האחורי של דיסקים שעיצבו איך שאני שומע מוזיקה פשוט לא מפסיקים למות. ג'ו סטראמר פה, פיטר סטיל שם, ליין סטיילי, והיום מייק סטאר, בסיסט העבר של להקה קטנה בשם… להמשיך לקרוא
השבוע יש ארבעה שירים בעלי הנושא המשותף של חוסר נושא מוחלט. יופי. את השיר הראשון למשל בחרתי בעיקר, אם להיות כן (ולא כנה, מי היה מאמין), בגלל השם. שם הלהקה, Iwrestledabearonce, שהוא די… להמשיך לקרוא
אין לי כל כוח למוזיקה, הלוואי שהיה לי. את מה שיש אני שומע בבית, מפוצץ עם קצת שירים שהם ספק מוזיקה ספק אווירה. משהו לחשוב איתו ברקע, לכתוב איתו ברקע, לנהוג איתו ברקע.… להמשיך לקרוא
ככה בא לי, שהשיר שמה למעלה. כזה אני, מהפכן. בכל מקרה, אני לא יודע למה זה קשור – להמונים במצרים, לדיכאון המתמשך שלי מצורת הכתיבה או הגישה הכללית של כתבי תרבות בעיתונים בימינו,… להמשיך לקרוא
"הוא צריך להגיש עבודה השבוע, אבל יודע שידחה את זה לרגע האחרון שהוא רק יוכל. הוא אוהב להסתכל על קצה מתקרב, כמו אוטובוס. עם זינוק פנתרי הכול ייפתר. צריך גם לשטוף כלים." נתחיל… להמשיך לקרוא
ארבעה שירים לשבוע חדש, בסימן דברים שעושים לי טוב לאחרונה. בזמנים כאלה שמנסים, עדיין, לחזור לשגרה, כל שגרה, שירים ישנים ומוכרים הם בדרך כלל הקרקע הבטוחה. אבל כמה דברים אחרים הצליחו להכנס לראש.… להמשיך לקרוא
עבר די הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שמשהו עלה כאן, בעיקר כי הייתי במילואים. וכן, אם עלתה השאלה, היה כיף אדיר. דבר די דבילי לכתוב על מוזיקה, זאת מסקנה שהגעתי אליה לאחרונה כשחשבתי… להמשיך לקרוא
הרבה זמן לא העליתי שום דבר, וזה מהסיבה הפשוטה שלא ממש יצא/לא ממש בא לי/הייתי מעט מבואס, לא כזה משנה ממה. אבל מה שכן משנה, הוא שאת עניין סיכומי השנה – שאותו אני… להמשיך לקרוא
לפעמים יש שצף של שירים מפצלחי מוחות, ושזה קורה אני מאוד שמח. אי לכך ובהתאם לזאת, הרי כמות נכבדה של שירים בלי הרבה מלל מצידי. יופי.
יש תקופות, אולי טובות, אולי רעות, שבא לך רק להתרפק על חדוות העבר. על השירים של פעם, הרגעים, של פעם, והנחמה שהשירים של פעם נותנים לרגעים של פעם ושל היום. יש תקופות אחרות,… להמשיך לקרוא
אולי בהשפעת ה-White Zombie שהעלה פה באוב ב"אלבומים ששווים מדף" האחרון, אבל בא קצת טינופת גיטרות בבוקר שמשי (עלק) זה. אבל זה פחות או יותר מה שיהיה. נפצח ב-The Gun Club, זצוק"ל, להקה… להמשיך לקרוא
ברוכים הבאים לביוב הכי שמח בעיר. את ًWhite Zombie גיליתי אי שם בכיתה ח', כש "More Human Than Human" האגדי הבליח לחיי דרך מסך הטלוויזיה או הרדיו או מה שזה לא יהיה (לרדיו… להמשיך לקרוא
הצטופפתי לי משמאל לבמה, מפאת החשש שמעגלי פוגו חובבניים בגילי המופלג עלולים לשלוח אותי עם אגם שבור למיון באיכילוב, והמתנתי. מוזיקת רקע עלק דרמטית, הלהקה עולה לבמה. ואז, הבזק באופק. אויש, הפנים שלי… להמשיך לקרוא