פלאשבק // אירוע של פעם בחיים + פרידה כואבת
1. אירוע של פעם בחיים אני לא מאזין באופן רגיל (וכשאני אומר רגיל אני מתכוון אובססיבי) למטאל כבר מעל לעשור. השיער הארוך, השירים הארוכים, ומעל הכל, תחושת אפיסת הכוחות שמלווה את ז'אנר הנהדר… להמשיך לקרוא
לא תכננתי ללכת להופעה היום. אולי לא בדיוק רציתי, אבל לא היה לי מספיק אנרגיה לחשוב על זה, לקום מהספה, לכבות את הטלוויזיה, להאכיל את הסוסים (פשוט שאני בקנטאקי. זה מה שעושים בקנטאקי,… להמשיך לקרוא
יש לי מבחן ואני תקוע מול המחשב כמו אדיוט. אם זו לא סיבה למסיבה, אני לא יודע מה. והטמטום הזה, הניסיון הלא מעודן להתחמק מללמוד למבחן המתחרבן הזה, עושה חשק לסוג מסויים מאוד… להמשיך לקרוא
יש איזה חוק לא כתוב איפה שהוא, שאומר שאי אפשר לבחור אלבום אוסף, בין אם של להיטים או של הופעה, כזה שייחשב היצירה המגדירה של אומן מסוים. אלבומים ספציפיים, יגידו סעיפי החוק הנ"ל, הם יצירות בפני… להמשיך לקרוא
הפעם הלכתי על משהו קצת שונה. אולי זה בגלל החום המטורף הזה. קלי פולר, הלא הוא מייקל קלי, יושב בצורה די מדהימה על התחום האפור הוזוהר שבין דיסקו, מוזיקת ריקודים גנרית, אלקטרוניקה, גאונות… להמשיך לקרוא
אכן כן. חם לי, כי משום מה תמיד חם בתוך הדירה באיזה 800 מעלות יותר מבחוץ. מחניק, כי המזגן עובד אבל לא ממש מגיע אליי. בא לי לישון כי עבדתי בבוקר, לומד למבחן.… להמשיך לקרוא
ולחשוב שבאתי רק כדי לאסוף את הדיסק החדש של Tribe Called Quest. פתאום אני רואה מולי כמה מגברים משומשים, ומה שנראה כמו כמה בחורים משומשים, בגדים מרופטים ושיער ארוך. לאחד מהם אפילו יש… להמשיך לקרוא
(Toundra – Toundra II (2010 (2009) Pelican – What We All Come to Need שתי להקות שעושות מוזיקה שקטה לאנשים שלא אוהבים שקט. שירים אינסטרומנטאליים ארוכים ומתפתלים, עם שיאים ושפלים מעט מאוד מילים… להמשיך לקרוא
שחשבתי על האלבום הבא שארצה לכתוב עליו, משהו שמרגיש לי כמו משהו שלם, ששומעים משיר ראשון ועד אחרון, אז Relationship of Command נשמע כמו בחירה הגיונית. זכרתי (ואני אומר זכרתי כי לא שמעתי… להמשיך לקרוא
אולי זה היה It Takes a Nation of Millions to Hold Us Back שהכניס אותם סופית לתודעה של עולם ההיפ הופ של סוף שנות השמונים, אבל ב Fear of a Black Planet פאבליק… להמשיך לקרוא
אז, כן. הפיקסיז ביטלו. ולפניהם הקלאקסונס והאלו שעושים כסף מלהכניס את המילה Gorillaz לשם שלהם. וכן, זה מרגיז. לא, לא מרגיז – מקומם ומטופש. מקומם ומטופש כי האנשים שקנו את הכרטיסים להופעה הזאת… להמשיך לקרוא
השבוע עקרונית התחיל אתמול, אבל עם הבלוג החדש בא החשק. ומה סיבה טובה יותר לחגוג מאשר עוד בלאגן מפואר תוצרת המזרח התיכון. וברוח רטובה זו: הקישור במקרה זה הוא ללא ספק קלוש, אבל… להמשיך לקרוא
מה שקורה שמכניסים בס ותופים לבלנדר. ולוחצים. יש אלבומים ולהקות שמבליחים להם מדי פעם לתוך הבית, משנים את המקום של המזלגות והסכינים במגירת הסכו"ם, מפילים את הואזה של סבתא ברכה/קלרה/שמחה/פרידה (מחק את המיותר),… להמשיך לקרוא
העובדה הכי משמעותית בקריירה של פוגזי, בעיני רבים מאלו שעקבו אחריה במשמעת כמו צבאית לאורך שנות התשעים, הייתה שאיאן מק'אי, המוח, הנשמה, והמנהיג של הלהקה, היה בשלב אחר של חייו המוח, הנשמה, והמנהיג… להמשיך לקרוא