אלבומים ששווים מדף // Outkast – Aquemini
אומנות גדולה, בין אם זה ציור, קולנוע, ספרות, או מחול, מצליחה לא רק לתאר פעולות ומצבים אלא להעביר תחושת חיים. להפיח נשמות אמיתיות בים של מילים ודימויים. זה מה שOutkast מצליחים לעשות לעיר… להמשיך לקרוא
אומנות גדולה, בין אם זה ציור, קולנוע, ספרות, או מחול, מצליחה לא רק לתאר פעולות ומצבים אלא להעביר תחושת חיים. להפיח נשמות אמיתיות בים של מילים ודימויים. זה מה שOutkast מצליחים לעשות לעיר… להמשיך לקרוא
עברו כמה ימי מילואים וצום אחד ולא ממש בא לי להתברבר יותר מדי. אז הנה כמה שירים קצת יותר שקטים (פחות או יותר) שנכנסו לי לראש לאחרונה, עם כמה שפחות תיאורים מצידי. Hey… להמשיך לקרוא
השבוע אקדיש את ארבעת השירים החדשים לכל אותם אנשים שהכירו לי מוזיקה שבחיים לא הייתי שומע לבד. אחד הדברים שהיו תמיד חשובים לי, מאז שהתחלתי לשמוע מוזיקה, היה הרעיון שהאנשים ששומעים מוזיקה מסוימת,… להמשיך לקרוא
The Nations of Ulysses, עוד ענף בעץ היוחסין המוטרף שהוא סצנת המוזיקה של וושינגטון די.סי., היו סוג של נס רפואי. הם לא ניגנו מוזיקה שהייתה אמורה להיות רלוונטית, הם לא דיברו על דברים… להמשיך לקרוא
אני לא אוהב לכתוב ביקורות על דיסקים חדשים, כי לא נראה לי שזה משהו שאני רוצה להתעסק איתו, כל הזמן לרדוף אחרי מה שהכי חדש, אבל הפעם באמת שאין לי ברירה. והחדשות רעות.… להמשיך לקרוא
אם כבר צריך תירוץ לדבר על שלישיית הגאונים המטורפת הזו, אז הנה, יש תירוץ: החודש לפני 26 שנים יצא אלבום המופת הכפול Double Nickels on the Dime. יופי, עכשיו אפשר להמשיך. את ה-Minutemen… להמשיך לקרוא
השירים של השבוע כוללים בגדול שניים טריים, שזה עתה נסחטו מנגן המוזיקה הקרוב לביתי, וליד כל אחד מהם שיר שקשור אליהם בצורה כזו או אחרת (כמובן שרק אני חושב שיש קשר, אבל שיהיה).… להמשיך לקרוא
Helmet, במידה כזו או אחרת, היו הסוניק יות' של עולם המטאל/הרדקור בתחילת שנות התשעים. כמו סוניק יות' הם נראו כמו האנשים הכי רגילים בשכונה, עם טי-שרטים וג'ינס; כמו סוניק יות' הם היו כנראה… להמשיך לקרוא
הרבה קרה בזמן האחרון בבלוג הקטון שלי, בעיקר העובדה (שהרבה בזכות גיא חגג' שליט"א) הרבה יותר אנשים יודעים עליו ממקודם. ועכשיו תשאל השאלה, שהתחלתי לשאול את עצמי מהרגע שראיתי את הגרף בוורדפרס קופץ… להמשיך לקרוא
הפעם נפלתי על מה שנראה כמו יבול אייפוד לא רע בכלל. הכל דברים חדשים (מבחינתי לפחות), שפשוט אחרי השמעה אחת אפילו הצליחו להצמד לנשמה. הראשונה זו Extra Life הניו יורקית, שהיא, בגדול צ'רלי… להמשיך לקרוא
לא יודע למה, וגם לא ידעתי אז, אבל היה משהו ב DCFC שהזכיר לי את ה Smashing Pumpkins של פעם. הייתה מוזיקה כאילו פשוטה, זמר חצי כריזמטי (בילי קורגן=בנג'מין גיבארד), מילים שקרעו את… להמשיך לקרוא
לא תכננתי ללכת להופעה היום. אולי לא בדיוק רציתי, אבל לא היה לי מספיק אנרגיה לחשוב על זה, לקום מהספה, לכבות את הטלוויזיה, להאכיל את הסוסים (פשוט שאני בקנטאקי. זה מה שעושים בקנטאקי,… להמשיך לקרוא
נסיעה השבוע הזכירה לי עד כמה יפה המוזיקה של הסמאשינג פמפקינס. אחד הזכרונות המוזיקליים המשמעותיים שלי הוא אני שר את To Forgive בדרך לשיעורי גיטרה קלאסית עם המוזרה ההיא עם הציפורניים הארוכות קצת… להמשיך לקרוא
יש לי מבחן ואני תקוע מול המחשב כמו אדיוט. אם זו לא סיבה למסיבה, אני לא יודע מה. והטמטום הזה, הניסיון הלא מעודן להתחמק מללמוד למבחן המתחרבן הזה, עושה חשק לסוג מסויים מאוד… להמשיך לקרוא
יש איזה חוק לא כתוב איפה שהוא, שאומר שאי אפשר לבחור אלבום אוסף, בין אם של להיטים או של הופעה, כזה שייחשב היצירה המגדירה של אומן מסוים. אלבומים ספציפיים, יגידו סעיפי החוק הנ"ל, הם יצירות בפני… להמשיך לקרוא