ארבעה שירים ליום כיפור // מקצה לקצה, מלמטה עד למעלה
Blackstar, הלוא הוא הצמד טאליב קוולי ומוס דף (שמעכשיו לא נקרא מוס דף יותר, אבל לא ממש מזיז לי. הוא מוס דף), הוציאו ב-1998 אלבום שהוא כנראה מאלבומי המופת הגדולים של ההיפ הופ. בטח של ה-15 שנה האחרונות, וכנראה אחד הטובים אי פעם. אז יצא, נהננו, ואז הם נעלמו כל אחד לקריירה שלו. בנפרד, שניהם היו גדולים , עם לפחות אלבום מעולה אחד לכל אחד (מוס דף – Black on Both Sides; טאליב קוולי – Kwelity). אבל גם בגדולתם הפרטית לא התקרבו לגדולתם המשותפת.
כל זה בכדי לספר שיש רשרושי חזרה. לא ברור אם כדי להקליט דברים חדשים, אבל ביחד זה גם משהו. הם הופיעו אתמול בלילה בתכנית המעולה של סטיבן קולברט, והופיעו עם שיר שלא פורסם עד כה. פשוט קסם אלה. והנה תזכורת למה:
הבא בתור. יצאתי מהעבודה אחרי יום עמוס ומלא רעש לבן. המוח שלי היה פיתה. הייתי צריך משהו שיפתח לי את הטונה (הכל מטאפורות חרא, ידוע). והנה זה בא. להקה הזויה מדנמרק,Iceage שמה, עם אלבום בכורה שיצא השנה בשם New Brigade. פשוט מעולה.
ו..הלאה. עוד להקה מדהימה מבית היוצר הבלתי נפסק של ברוקלין (ע"ע Extra Life ו-Woods). מוזרות נהדרת, מילים ישר מהריאות. נהדר. אלבום בכורה, שוב, שיצא השנה ועושה רושם שאדיר.
הסיום שייך לנערותי. לאהוב את מגדת', כפי שכבר טענתי פה בעבר אני חושב, זה קצת כמו להיות אוהד של הפועל ירושלים. הרבה אהבה, הרבה תקווה, מעט מאוד ציפיות. אז ששמעתי שיוצא אלבום חדש, ולמרות, ואולי בגלל, שאלבומם האחרון Endgame היה הרבה פחות מסריח ממה שהתרגלתי, הורדתי חזק מאוד ציפיות. יצא שיר ראשון, ו…אה. לא משהו. יצא שיר שני – והרבה יותר טוב. בטוח הרבה יותר טוב ממה שחשבתי או ציפיתי. אשכרה מטאל של פעם, עם דרמה צ'יזית והכל.
צום קל למי שצם, ואכילה נעימה למי שלא. ביי.
