השמעה ראשונה: פרוייקט הפולק-בלאק הישראלי חושך באלבום ראשון ומקפיא עצמות
מעטים הדברים שמשמחים אותי, מרכיבים את עולמי המפורק משהו, כמו מוזיקה. אולי זו הסיבה שאני פה, בשנה העשירית לבלוג המיותר הזה, כותב עליה, מנסה להבין אותה, אבל לרוב מאפשר לה לעבור דרכי ולרפא מה שצריך ולשבור את מה שצריך. אבל יש משהו קטן שמשמח אותי מעט יותר, וזו מוזיקה מוזרה, מערערת, מפחידה, ולעיתים אף מקריפה, מהסוג שפעם הייתי משווה לכוסברה. משהו אחר, הלחמה גסה או עדינה בין דברים שלא חשבת שמן הראוי שמישהו ייחבר, ומיד לאחר מכן לא מבין איך לא חיברו קודם לכן. וזה פחות או יותר המצב עם אלבום הבכורה של הפרוייקט החדש בשם חושך, שהוא למעשה פרי מוחו הקודח של שי מזרחי. בסיסט HAR לשעבר נוטל את כל מה שרקוב ומדכדך בבלאק מטאל שבו עסק (גם עם ההרכב Undivine Essence) ומזקק אותו לכדי בדידות lo-fi-ית מצמיתה.
התוצאה היא לא מה שמכונה לעיתים depressive black metal, כלומר לא אותם חלקים בסוגה ההיא שנושקים לפולק, לדכאוני, לבודד, אלא איזו צורה חדשה שמביעה קודם כל את הבדידות והקור של העצמי – תחשבו על להקות כמו Joy Division או הקליק אפילו – תוך כדי שאיפה אל המטאל, מלמטה, או מהצד. לעיתים זו זליגה עדינה של ריף טרמולו דק בתוך שיר דארק-ווייב אינטימי, כמעט בלתי מורגשת אך זרה ומוזרה. בפעמים אחרות התערובת כוחנית יותר לכיוון המטאל, אבל גם אז רק לאותן השפעות בלאק מטאל נדירות שחייות במקום המוזר והנדיר הזה שבין התחומים. אני חושב פה בעיקר על להקות כמו Blut aus Nord או אולי Agalloch אבל ללא ספק הבולטת שבהן היא Summoning. לא שאני הולך לכתוב על Summoning עכשיו, כי יש זמן ומקום לכל דבר, אבל לא הייתה וכנראה לא תהיה להקה כמו הצמד האוסטרי המשונה הזה, בשילוב הזה בין הבור השחור של הבלאק מטאל, האלימות, יחד עם הקיטש הכמעט דפש מודי של הקלידים והתופים המתוכנתים.
וזו עוד נקודת ייחוד לאלבום הזה של חושך, שהשילוב הזה לא הופך לאלבום של סאמנינג אלא ליצירה שהיא לא מטאל, לא פולק, לא דארק-ווייב, לא כלום, אבל מאוד ישראלית ומאוד מקורית. הדכדוך בה הוא ישראלי, משהו שמוט, אדיש. אני חושב שכתבתי את זה לאחרונה בהקשר למוזיקה של Karkait ובטח ובטח אחרי שיצא הסינגל הראשון של Acid Boys מהאוסף שלנו (MILIM KASHOT בבנדקמפ, ביטשעס) אבל זה מרענן ומעורר השראה לשמוע את קלישאת הרוק הישראלי הזו של האיש הבודד שכותב לעצמו בקול אדיש, אבל על רקע משהו אחר. ופה הרקע הוא, שוב, השעטנז המרתק הזה שבין האישי לכוחני.
הנה שיר אחד שמדגים את מערכת היחסים המרתקת הזו שעלה ליוטיוב. את השאר יהיה אפשר לשמוע בנגן בתחתית הפוסט הזה באופן בלעדי פה (כן, פה!) אחרי הערת סיום אחת אחרי הקליפ.
אני אנצל במה זו, לבסוף להגיד שים של מוזיקה ישראלית מעולה יצא בכמה שבועות האחרונים, שאליהם חושך זה הוא תוספת מכובדת. לרשימה הזו מן הראוי לציין את האלבום החדש של פרוייקט הנאו-פולק המעולה ZERESH, האלבום החדש של צמד הבס-תופים המצויין EMMEK, הספליט היחסית וותיק של Ostra Torn והרכב הגריינד הצ׳כי Decultivate, האלבום החדש של הרכב הדום-בלאק המעולה Zad, שיר ראשון מפרוייקט מטאל חדש של ולאד שוסטרמן (Ghost Bike, Cruel Wonders, שגם להם אלבום חדש) שעלה במסגרת אוסף בלאק אנטיפשיסטי חדש, וכמובן, כמובן אוסף הבית של מאשין מיוזיק MILIM KASHOT VOL. 1. לכו, תאזינו, תקנו, תתמכו ביצירה מקומית. זהו. וכמובן תרכשו במכירה מוקדמת את חושך, שייצא להאזנה כללית בקרוב מאוד.
